איך ילד עם הפרעת קשב וריכוז מתמודד ביום חלוקת תעודות? ואיך ההורה שלו?

כמו בכל שנה, כמו בכל מחצית ובסוף השנה, מגיע הרגע הזה, הרגע הזה שמחלקים תעודות,

הרגע שקוראים בשמך, ואתה ניגש, מושיט את היד ומקבל את התעודה שמראה את מי שאתה כתלמיד.

זה לא פשוט להסתכל במראה. לפעמים אנחנו ממש נמנעים מלהביט אל המציאות נכוחה.

עוד בהיותי מחנכת, בפעם הראשונה שחלקתי תעודות, אני זוכרת את זה כאילו היה אתמול,

אני מתחילה לשמוע בכיתה: יש לי 2 גימלים, אין לי אף גימל, יואו יש לי 4 גימלים.

כל הפוקוס היה על ההערכה הנמוכה ולא על ההערכה הגבוהה. לא שמעתי כמה אלפים יש להם.

בעצם זה טבענו להסתכל יותר על החצי כוס הריקה ופחות על המלאה. יש אנשים שהצליחו

ממש להיות מפוקסים בחיובי. יש אנשים שעובדים על זה כל יום. ויש אנשים שהפוקוס הוא אחר.

אחד המאפיינים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הוא מחשבות שליליות. אך היות והמוח גמיש

ואפשר ללמד אותו לחשוב מחשבות חיוביות, אנחנו יכולים תמיד לעבוד על זה וללמד גם את עצמנו

וגם את הילדים שלנו איך להפוך מחשבות שלילית לחיוביות (אפרט על כך במאמר אחר).

בינתיים אנחנו בענייני חלוקת תעודות, השבוע, בשבוע הבא, אבל זה ממש קרוב.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לא תמיד מקבלים פרגונים ומחמאות, לפעמים התעודה מראה שהם

לא כל כך מצליחים, והם חווים לא מעט חששות לקראת יום חלוקת התעודות.

גם אנחנו, ההורים, נכנסים למין דריכות, דאגה, אי שקט לקראת היום הזה. גם לנו לא קל

להסתכל ב'מראה', גם אנחנו רוצים מאד שהילד שלנו יצליח וכשזה לא קורה – לא פשוט לנו.

אלא שיש לנו תפקיד מאד משמעותי ביום חלוקת התעודות.

אני רוצה לשמוח עם מה שכתוב בתעודה שלי גם אם יש לי הפרעת קשב וריכוז

זה הזמן שלנו לפרגן ולהעריך את הילדים שלנו :

על המאמץ שהם עשו

על ההתמודדות שהם התמודדו

על הקשיים שהם פגשו

על האומץ שהם גילו

על ההשקעה שהם נתנו.

יש לנו כאן הזדמנות בלתי רגילה

להראות להם עד כמה אנחנו מעריכים

את מה שהם עושים

עד כמה אנחנו גאים במי שהם כבנים/בנות שלנו.

להוקיר אותם על המאמץ שלהם.

מתוך זה הם יקבלו כוח עידוד ומוטיבצייה

להמשיך הלאה.

מה לעשות… עוד ארוכה הדרך,

כמו שאנחנו כבר יודעים.

חשובה כאן מאד ההזדמנות לחזק ולשבח, לחזק את הביטחון העצמי את הדימוי העצמי

את תחושת הערך. כל אלו יתנו הרבה מוטיבצייה להמשך, שלעיתים מאד חסרה לילדי הפרעת קשב וריכוז.

אפשר גם להכין תעודה אישית שלכם לילד שלכם. תעודה שמתייחסת לחוזקות שלו,

לגאוות שלכם, למי שהוא כאדם, כבן שלכם. אפשר לחגוג את היום הזה עם מדליות ועם

תבשילים אהובים או כל רעיון אחר שעולה בדעתכם.

שיהיה בהצלחה ובשמחה, בסיפוק ובאהבה.

ונכון שיש נקודות טעונות שיפור, נכון שיש פערים, נכון שיש על מה לעבוד.

כמה ימים אחרי חלוקת התעודות, תשבו עם הילדים ותעברו על התעודה, הייתי ממש

מציעה להכין תכנית עבודה. מציעה לעשות ברור עם הילד מה אתה רוצה לשפר, איזה נושא

אתה רוצה לקדם, להכין רשימה. לבחור דבר אחד ראשון להתחיל אתו ולהכין כמו תכנית

כדי להצליח לשפר את מה שהוא רוצה.

גם כאן יש לנו תפקיד, כי ילד לא יכול לבד לעשות הפקת לקחים ולהכין תכניות עבודה לשיפור.

אבל המסר כאן הוא מאד חשוב – אתה לא לבד, יש דרך לשפר, אנחנו מאמינים בך שאתה יכול לשפר.

מה שנקרא – נעשה ונצליח!

אני כאן לכל שאלה ובקשה

שלכם, דבורה גלעד

תגובה 1

  1. נעם סיון ב- 04/03/2018 בשעה 10:10

    מאמר מקסים וחשוב💚

השאר תגובה