שינוי הרגל – קל או קשה?

שינוי הרגלים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך, מכל תהליך של אימון אישי,
של אימון עצמאיות, אימון הורים וגם אימון ילדים.
כן זה ההרגלים שלנו שעלולים לעכב אותנו, לגרום לנו לצעוד בכיוון שלא נכון לנו,
ל'תקוע' אותנו מלהתקדם ומלהצליח.
אז מה עושים? מכירות את האמונות שלנו, את ה'סיפורים' שלנו, את השדונים שלנו.
פה טמון חלק משמעותי מתהליך שינוי של הרגלים.
אני צריכה להיות עם מוטיבציה, להבין שה'סיפור' שלי הוא רק סיפור
ולקבל כלים ספציפיים להתנהלות שכן רצויה לי.
ה'סיפור' שלי היה שאני לא נוהגת בתל-אביב.
אני לא מכירה, עמוס לי מדי, אין איפה לחנות,
לא יודעת איפה יש כניסה איפה אין (כשעוד לא היה לנו ווייז).
ושנים לא נהגתי בתל אביב.
עד ש… יום אחד שמעתי על קורס תקשורת שמתקיים בתל אביב,
שכל כך רציתי להשתתף בו.
והאפשרות שלי להשתתף בו היתה נהיגה עצמאית בלילה לתל אביב ובחזרה.
אחרי התלבטויות קבלתי החלטה שאני נוסעת.
הפחד גמר לי את הצורה אבל לא וויתרתי.
קבלתי הדרכה (זוכרות? עדיין אין וויז), נכנסתי לרכב ונסעתי.
הרגע הזה שהחניתי את הרכב במגרש החנייה היה רגע של ניצחון,
כאילו שכבשתי את האוורסט.
ניצחון על הפחד, על הסיפורים.
כבר לא עניין אותי הקורס, כל כך הייתי נרגשת מהעניין.
וכל הסיפור היה בעצם ה'סיפור' שישב לי במוח שנים רבות.
זו לא היתה האמת.
יש לכם 'סיפור' כזה? אמונה כזו?
הגיע הזמן לנצח אותם.
סוג של זמן יציאה מעבדות לחרות.
לא לנהוג לתל אביב כבר היה הרגל טבוע בי, ואיננו עוד.
אין ספק שחיי היו נראים אחרת אם הייתי נשארת 'שבויה' ב'סיפור' הזה.