העצמה וחיזוק הביטחון העצמי

חיזוק הביטחון העצמי
לילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש פערים, לעיתים משמעותיים, בינם לבין חבריהם, אחיהם, השכן בן אותו גיל וכדומה, אשר להם אין הפרעת קשב. הפערים יכולים להתבטא בנושאים הקשורים ללימודים, ביחסים חברתיים, במיומנויות נרכשות, כגון: נגינה על כלי, הצלחה בחוגי ספורט תחרותי ועוד. מטבע הדברים, ילדים כאלה ובמיוחד ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מסגלים לעצמם עוד בגיל צעיר, דימוי וערך עצמי נמוכים.
לא פלא הדבר שאני שומעת את הביטוי "אין לו ביטחון עצמי" או "צריכים לחזק את הביטחון העצמי שלו", שוב ושוב ושוב.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז זקוקים באופן רצוף לחיזוקים. היות והם קולטים מהסביבה את אי-שביעות הרצון מהתנהלותם ומתפקודם, הם מרגישים שהם לא עונים על ציפיות ההורים והמורים ונושאים אתם חוויות כישלון, תחושה שאני לא בסדר, שאני מאכזב, שאני לא שווה. ופה אנחנו ההורים נדרשים להיות המחזקים. לתת הרבה חום ואהבה, להכיל ולקבל, לחפש איך להבליט את הכישורים של הילד שלנו ולתת לו הזדמנויות לבטא אותם.

ואם נבחן לרגע את משמעות המושג - בטחון עצמי נבין שהוא אלמנט מאוד חשוב לחיים עם משמעות. נוכל להבין זאת בעזרת הפסיכולוג אברהם מסלוא, שהגה רעיון תאורטי אודות "פירמידת הצרכים" של האדם. לתפיסתו, כדי להגיע להגשמה עצמית חייב האדם להיות מסופק, בראש ובראשונה, בצרכיו הבסיסיים כמו אכילה ושינה, אך לא פחות מכך גם בצרכי-יסוד מנטאליים, גבוהים יותר: הצורך בביטחון קיומי שמשמעותו חוויה של סדר ברור בעולם, מין "נוסחה" שמתקיימת סביבנו ומאפשרת לפעול בתחושת שליטה, והצורך בהשתייכות ואהבה שמשמעותו היותי רצוי לאנשים אחרים בזכות ולא בחסד.
על הבסיס הזה מתחילים להיבנות, כבר בילדות המוקדמת, אבני יסוד חיוניות כמו הערכה עצמית, כבוד וביטחון עצמי. איתם יצא האדם למסע-חיים הרפתקני של הגשמה עצמית, שהינו מקום מלא סיפוק וחיוניות, הדורש אומץ ויציאה מאזור הנוחות של המוכר והידוע.
ביטחון עצמי נמוך עוצר אותנו ומונע מאתנו להתקדם בתחומים רבים בחיים. אנחנו רואים אנשים אחרים מצליחים וחושבים לעצמנו שאם רק היינו מאמינים בעצמנו קצת יותר, ודאי היינו היום במקום אחר לגמרי – מאושרים יותר, עשירים יותר, מצליחים יותר.
האמת היא שבטחון עצמי אמיתי טמון רק באופן בו אנו מרגישים לגבי עצמנו, והבסיס לרכישת בטחון עצמי, תלוי לחלוטין בנו - באופן בו אנו בוחרים לראות את עצמנו ולחשוב על עצמנו, ובציפיות שיש לנו מעצמנו.

מקור השראה עבורי הוא ריצ'רד לבוי, מומחה, יועץ, מורה ומנחה, שעוסק שנים רבות בהדרכת הורים ומורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה. מצרפת קישור לסרטון שלו. http://www.youtube.com/watch?v=ol_Kyes_nhY

שבירת מיתוסים על ביטחון עצמי
ביטחון עצמי אינו תכונת אופי, ביטחון עצמי אינו תכונה! המידה שחווים ביטחון עצמי נובעת ממידת החיבור לעוצמות הפנימיות הקיימות בכל אדם.

המידה שיש לך ביטחון עצמי אינה קובעת את ערכך! רבים נופלים במעין טיעון מעגלי שבו אם יש לי ביטחון עצמי נמוך אז סימן שאני לא שווה ,ואם אני לא שווה אז איך אוכל לחוש ביטחון עצמי.

אנחנו לא אמורים להרגיש ביטחון עצמי בכל מצב! הצפייה שבכל מצב נחוש ביטחון עצמי אינה הגיונית וגורמת לרבים לחוש חוסר ביטחון רב יותר.

כל המחזק – מתחזק
נסו לחשוב על עצמכם כשאתם מקבלים מחמאה, פרגון או הערכה. איך זה מרגיש לכם, איך זה משפיע על המוטיבציה שלכם. אני משוכנעת שיש לכם חוויות נעימות מכך, גם אם לפעמים ישנה מבוכה, זה מרגיש טוב.
הילדים שלכם זקוקים לכך – ללא הפסק ללא הפסק ללא הפסק.... כן השיר המתנגן של כוורת.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז זקוקים באופן רצוף לחיזוקים. היות והם קולטים מהסביבה את אי-שביעות הרצון מהתנהלותם ומתפקודם, הם מרגישים שהם לא עונים על ציפיות ההורים והמורים ונושאים אתם חוויות כישלון, תחושה שאני לא בסדר, שאני מאכזב, שאני לא שווה. ופה אנחנו ההורים נדרשים להיות המחזקים. לתת הרבה חום ואהבה, להכיל ולקבל, לחפש איך להבליט את הכישורים של הילד שלנו ולתת לו הזדמנויות לבטא אותם.
אתם הרי מעולים ביצירתיות, ותוכלו לגייס אותה לטובת העניין הזה.