לבקש סליחה?

הוא לא מצליח לבקש סליחה!

בכל ימות השנה בכלל ולקראת יום כיפור בפרט נושא הסליחה
הוא עניין מורכב לילדי ומבוגרי הפרעת הקשב והריכוז.
וכי למה?
האמת שגם לילדים ולמבוגרים בלי הפרעת קשב לא פשוט לבקש סליחה.
לפעמים יותר קל לפעמים ממש ממש קשה.
חוויית החיים של ילדים עם הפרעת קשב שהם לא!
לא מצליחים,
לא מסודרים,
לא מקשיבים…
יש כלפיהם הרבה מאד תלונות והם כל הזמן במגננה.
לא תמיד הם מבינים סיטואציות חברתיות
ומתוך כך גם לא מבינים מה חלקם.

הסערות הרגשיות שלהם עולות וממלאות אותם
בעוצמות כאלו שהם לא יכולים
באותו רגע להפעיל שיקול דעת.

לכן, כשקורה מצב שבו נדרשת בקשת סליחה,
כי מישהו נפגע,
מישהו נעלב,
מישהו הרגיש שמציקים לו,
הילד שלנו עם הפרעת הקשב שלו לא יכול לעשות את זה באותו הרגע.
נדרשת הפוגה. נדרש זמן. נדרש גישור.
קודם כל להירגע, להרגיע, לתת זמן
לא לכעוס
לגלות אמפטיה
קשה לו לילד שלנו בתוך סערת הרגשות גם ככה.
ככל שהדימוי העצמי שלו והביטחון שלו נמוכים
יהיה לו קשה יותר להודות בטעות.
ולבקש סליחה – זה בעצם להודות בטעות.

אז איך בכל זאת מלמדים אותו את המציאות
את מה שמתבקש אם מישהו נפגע ממנו.
אחרי שעבר לו פרק זמן
שבו אתו ותבקשו להבין מה קרה
ברמת העובדות
ברמת הרגשות
ברמת המחשבות
ברמת התוצאות
מה קרה, איך הרגשת, מה חשבת, מה בסוף היה.

האסטרטגיה להפריד בין העובדות
למחשבות ולרגשות
תאפשר לו להתבונן במה שקרה
בעיניים יותר מציאותיות.

והיה ועולה המתח תוך כדי השיחה
קחו על עצמכם את התפקיד של המרגיעים
התומכים, אתם שם בשבילו לא נגדו.

ואז לשאול אותו
ומה עכשיו?

מה אתה חושב שמתבקש?
האם מישהו נפגע ממך?
אם כן
אז מה דעתך על בקשת סליחה?
לעזור לו למצוא כל מיני
אפשרויות לבקשת סליחה
שיבחר אפשרות שהיא
הכי מתאימה לו.
שהוא יבחר.
אחרי שיחה כזו
הייתי מאד מפרגנת לו
על האומץ
על הכנות
על השיתוף
על הנכונות לסלוח
או להביע צער על מה שקרה
גיבור של אמא (וגם של אבא).

גמר חתימה טובה הורים יקרים
דבורה – מאמנת הורים ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב.